האופרה הנוסעת באופרה הישראלית – כרטיסים, הנחות ולוח הופעות 2019

האופרה הנוסעת באופרה הישראלית - כרטיסים, הנחות ולוח הופעות!

האופרה הנוסעת של מייצ'יסלב ויינברג מגיעה לראשונה לאופרה הישראלית בחודש מאי 2019 בהפקה חדשה. כמה יעלו כרטיסים לאופרה? איפה קונים? ומתי ואיפה היא בדיוק תציג? אתר קצת תרבות מציג את כל הפרטים על אחת האופרות המצמררות ביותר בעולם האופרה.

במסגרת העונה החדשה של האופרה הישראלית, תעלה במהלך חודש מאי 2019, האופרה הידועה של המלחין היהודי רוסי מייצ'יסלב ויינברג "הנוסעת" בהפקה חדשה ומושקעת בשיתוף עם פסטיבל ברגנץ, האופרה של ורשה, האופרה המלכותית מדריד והאופרה האנגלית הלאומית. מכירת הכרטיסים כבר נפתחה כאשר המחירים מתחילים מ-156 ש"ח. כל הפרטים, בהמשך עמוד זה.

האופרה הנוסעת של ויינברג, היא אחת אופרה ידועה ביותר ביותר המביאה את סיפורן המצמרר של אסירות באושוויץ המנסות לשמור על אנושיות במקום בו היא פשוט לא הייתה קיימת. האופרה מבוססת על פודקאסט ורומן בשם "הנוסעת בתא 45" שכתבה זופיה פוסמיז ותעלה באופרה הישראלית לראשונה בישראל בחודש מאי 2019 הקרוב.

האופרה שכבר הספיקה להציג בבתי אופרה רבים ברחבי העולם, תגיע לישראל בהפקה חדשה בבימויו של דייויד פאונטני ובניצוחו של סטיבן מרקוריו האמריקאי. בין הסולנים שיובילו את האופרה בישראל: אדריין מיקש ואירה ברטמן שיגלמו את מרתה, דאבדה קראנאס ועידית זמיר בתפקיד ליזה ודייויד דנהולט ופטר מארש בתפקיד של ולטר.

האופרה הנוסעת באופרה הישראלית – לוח הופעות 2019

האופרה תימשך כשלוש שעות והיא תציג הופעות החל מתחילת חודש מאי 2019 בבית האופרה (משכן לאומנויות הבמה) בתל אביב. ניתן למצוא את לוח ההופעות המתעדכן של האופרה כאן או בטבלה שמתחת:

תל אביב-יפוהמשכן לאמנויות הבמה46 כרטיסים
156 – 396 ₪
רכישת כרטיסים

הנוסעת אופרה – כרטיסים והנחות

מכירת הכרטיסים לאופרה הנוסעת בחודש מאי 2019 כבר נפתחה. מחיר הכרטיסים נע בין 156 ש"ח לכרטיסים הזולים ביותר ועד ל-396 ש"ח לכרטיסים במקומות הטובים ביותר. ניתן לרכוש את הכרטיסים לאופרה באמצעות האתר הבא. אנו מתעדכנים בכל עת במידע על הנחות ומבצעים ותוכלו להתעדכן כאן בעמוד זה או בעמוד הפייסבוק שלנו.

רשימת המשתתפים המלאה באופרה הנוסעת בישראל

מנצח: סטיבן מרקוריו במאי: דייויד פאונטני מעצב תפאורה: יוהאן אנגלס מעצבת תלבושות: מארי-ז'יאן לקה מעצב תאורה: פאבריס קבור מדריך קרבות: רן ארתור בראון.  תרגום: ישראל אובל. תזמורת האופרה: התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון-לציון ומקהלת האופרה הישראלית בניצוחו של איתן שמייסר.

סולנים

מרתה: אדריין מיקש/אירה ברטמן ליזה: דאבדה קראנאס/עידית זמיר ולטר: דייויד דנהולט/פטר מארש תדאוש: מורגן סמית/עודד רייך קטיה: אלה וסילביצקי כריסטניה: ענת צ'רני ולסטה: דניאלה סקורקה חנה: שי בלוך איבט: מורן אבולוף אישה זקנה: לריסה טטוייב ברונקה: זלטה חרשברג קצין ראשון: נח בריגר קצין שני: ולדימיר בראון קצין שלישי: דניאל בייטס נוסע זקן: יאיר פולישוק דייל בספינה: יאיר פולישוק קצינת אס אס: גבריאלה ברשמן כנר: דותן נטל.

אודות האופרה הנוסעת

הנוסעת היא אופרה משנת 1968 שנכתבה על ידי המלחין הרוסי יהודי מייצ'יסלב ויינברג  מליברית רוסית מאת אלכסנדר מדבדב. היא הוצגה לראשונה על ידי תיאטרון סטניסלבסקי באולם סווטלנוב בבית המוזיקה הבינלאומי במוסקווה ב -25 בדצמבר 2006, בהפגנה למחצה שערך וולף גורליק. השחקנים והסולנים באופרה כללו את אנסטסיה בקסטובה בתפקיד קטיה, נטליה מאורדימובה בתפקיד מרתה, נטליה ולדימירסקאיה בתפקיד ליזה, אלכסיי דולגוב בתפקיד וולטר ודמיטרי קונדרקטוב בתפקיד תדיאוש.

הליברטו של מדבדב מבוסס על מחזה הרדיו הפולני Pazżerka z kabiny ("הנוסעת בתא 45") על ידי ניצולת מחנה הריכוז זופיה פוסמיז. המחזה נכתב מחדש בשנת 1962 על ידה כרומן בשם "פאז'רקה". בשנת 2010 הועלה מחדש הליברטו של מדבדב עבור המופע הראשון של האופרה בביסטרופטר ברגנצר לגרמנית, אנגלית, פולנית, יידיש, צרפתית, רוסית וצ'כית.

האופרה הנוסעת הייתה אמורה להציג לראשונה בבולשוי ב-1968, אך הוצגה בסופו של דבר רק ב-25 בדצמבר 2006, בגרסה מצומצמת של נגנים בתיאטרון סטניסלבסקי במוסקבה. ההופעה הראשונה בה השתתפו כל השחקנים והסולנים, התקיימה ב-2010 בפסטיבל Bregenzer Festspiele, בבימויו של דייויד פונטני ובעיצובו של יוהאן אנגלס כאשר המנצח Teodor Currentzis ניצח על התזמורת הסימפונית של וינה ועל המקהלה הפילהרמונית של פראג.

אותה הפקה הוצגה גם בוורשה על ידי האופרה הלאומית הפולנית בשנת 2010 ולאחר מכן גם ב-2011 בבריטניה. בשנת 2013, בוצעה האופרה בגרמניה בפעם הראשונה ב-Badisches Staatstheater בעיר קרלסרוהה. האופרה הנוסעת הציגה גם בארצות הברית ועשתה את הבכורה שם ב-18 בינואר 2014 ביוסטון. לאחר מכן הציגה האופרה גם ע"י באופרה הלירית של שיקגו והאופרה של פרנקפורט. עתה כאמור, היא תגיע גם לראשונה לישראל בהפקה חדשה.

עלילת האופרה הנוסעת

מערכה ראשונה

סצנה 1: וולטר ואשתו ליזה נמצאים בדרכם לחיים חדשים בברזיל, שם וולטר ייקח משרה דיפלומטית. במהלך המסע, ליזה נתקלת בנוסעת שמזכיר לה אסירה באושוויץ שהיתה תחת פיקודה אך יודעת בוודאות שהיא מתה. כשהיא הלם, היא חושפת לבעלה על כך שהייתה סוהרת באושוויץ.

סצנה 2: במחנה הריכוז, ליזה והמשגיחה עליה דנים בצורך לתמרן אסירים ולמצוא אחד מכל קבוצה שאפשר לתמרן כדי להוביל את האחרים בקלות. הקצינים הזכרים שותים ושרים על איך אין מה לעשות, אלא איך הם נוטים למות פחות מאשר להילחם בחזית מול הרוסים.

סצנה 3: נשות המחנה מובאות וכל אחת מספרת על הרקע והמקורות שלהן. אישה רוסייה מובאת בהיותה מכות ומעונה, והקאפו האחראית מגלה פתק שעשוי לעלות לה בחייה. מרתה נבחרת על ידי ליזה לתרגם את זה, אבל בכוונה עושה את זה מכתב אהבה של בן זוגה תדיאוש, עם מי היא גורשה למחנה, אבל מי היא לא ראתה את זה בשנתיים האחרונות. ליז מאמינה בתחבולה. בסיום הסצנה ולטר וליזה נראים על הסירה ומנסים להשלים עם העבר של ליזה שנחשף לאחרונה.

מערכה שנייה

סצנה 1: שמות האסירים שנרצחו מסודרים על ידי הנשים בהשגחתה של מרתה. קצין מגיע לדרוש מאסיר שינגן בכינור את אחד הוולאסים האהובים על המושל של המחנה. האסיר תדיאוש נשלח לאסוף את הכינור ומופתע לגלות שם את ארוסתו מרתה. המפגש שלהם מפוקח על ידי ליזה שמחליטה לאפשר את מערכת היחסים שלהם, כדי שהיא תוכל בקלות רבה יותר לשלוט במרתה למטרות שלה ולהרחיב את השליטה שלה על כל האסירות.

סצנה 2: תדיאוש נמצא בסדנת הכלא שלו בעיצוב תכשיטים לבקשות של הקצינים. בערימה של רישומיו, ליזה מזהה את פניה של מרתה. ליזה מתעמת איתו ומציעה לו להיפגש שוב עם מרתה אך מתיאוש מסרב.

סצנה 3: זה יום ההולדת של מרתה והיא שרה אריה ארוכה למוות עצמו. ליסה מספרת למרתה שתדיאוש סירב להצעה שלה, וזה יעלה לו ביוקר, אבל מרתה מבינה את עמדתו של תדיאוש. האסירות שרות על מה שהן יעשו כשיחזרו הביתה אחרי המלחמה, אם כי ברור שזה לא יקרה. הנשים כולן מובלות לבית המוות לפי קריאה במספרים. מרתה מצטרפת אליהן למרות שלא נבחרה למוות. ליזה עוצרת אותה מלהצטרף לאחרים ומתגרה בה כי זמנה יבוא זמן קצר ולכן אין צורך למהר. ההתגרות האחרונה של ליזה היא שהיא תמשיך לראות את הקונצרט האחרון של תדיאוש לפני שיישלח לבית המוות גם כתוצאה מדו"ח שלה.

סצינה 4: על הסירה, וולטר וליזה עדיין לא בטוחים אם אשת המסתורין הוא באמת מרתה. לאחר בדיקה מעמיקה הם מגלים שהיא שהיא בריטית. עכשיו הוא חוזר להוסיף כי למרות שהיא נוסעת על דרכון בריטי, היא לא אנגלית, והיא על הסיפון קוראת בספר פולני. וולטר מציע להתעמת עם האישה המסתורית כדי שלייזה תוכל להפסיק להיות מוטרדת.

שניהם מצליחים להצטרף לריקודים בסלון. ליזה רוקדת בזמן שבעלה מדבר עם נוסע אחר. האשה המסתורין מזמינה שיר מהלהקה ואז הלהקה מנגנת אותה מנגינה שהיתה פעם הוואלס האהוב על המחנה של קומנדנט. צירוף מקרים מוסיקלי זה וזהותו הבלתי ידועה של הנוסע משכנעת עוד את ליזה שמרתה חיה ואיכשהו על הספינה. ליזה מתכווצת ממראה המסתורי של הנוסעת.

סצינה 5: תדיאוש מובא לפני המושל כדי לנגן לו את מוזיקת ​​הוואלס האהובה עליו. במקום זאת הוא מנגן את הצ'אקון מ"פרטיטה" של באך לכינור מספר 2, מה שהופך מחאה מוסיקלית טהורה ומתריסה. לכן הוא שולל את ליזה מתוכניתה להוציא אותו להורג באמצעות הדו"ח שלה, והוא שולל את של האשליה של המושל שהוא יכול להכריח אנשים לנגן לו את המוסיקה האהובה עליו תחת כאב מוות. תדיאוש סוגר את גורלו, והכינור שלו מתנפץ, הוא נגרר אל מותו. כל הזמן, ליזה מתבוננת.

אפילוג

הבמה נעשית ריקה לגמרי, חוץ מליזה, עדיין במכנסי הגלימה שלה, היורדת למטה, יושבת מאחור, בשקט. מרתה נכנסת. היא נצפתה ללבוש בגדים לא של אסירים, ושערה לא מגולח. היא שרה כי המתים לא צריך להיות נשכחים והם לא יכולים לסלוח. ליזה יכולה רק להתבונן, לא יכולה לשנות את מרתה לשנות את הגישה שלה ולספק לה את הסגר היא משתוקקת. הסצנה מתפוגגת מבחינה מוסיקלית, והאור והאופרה מסתיימים בשקט בחושך מוחלט.

אודות המנצח סטיבן מרקוריו

המנצח סטיבן מרקוריו היה המנהל המוסיקלי של פסטיבל ספולטו בארצות הברית והמנצח הראשי של האופרה של פילדלפיה. הוא הספיק לנצח על אופרות ידועות רבות כגון סיפורי הופמן, הטרובדור, חשמלית ושמה תשוקה, גבירה בחשיכה, לה טרוויאטה, פליאצ'י, קוולריה רוסטיקנה, הנזירה אנג'ליקה, ג'אני סקיקי, הגלימה, לה בוהם, מנון לסקו, הגמד, גויה, ווצק, העיר המתה, ועוד.

אודות הבימאי דיוויד פאונטני

דיוויד פאונטני היה במאי הבית של האופרה הסקוטית והספיק לביים שם אופרות רבות כגון מבית המוות, ינופה, מקרה מקרופולוס, קטיה קבנובה והשועלה הערמומית הקטנה. כיום הוא מכהן כמנהלו של פסטיבל ברגנץ באוסטריה. פאונטני הספיק לעבוד לא מעט עם האופרה הישראלית וביים שם את האופרות ריגולטו, היהודייה, השועלה הערמומית הקטנה, סימון בוקנגרה, לוצ'יה די למרמור ועוד.

אודות המלחין מייצ'יסלב ויינברג

מייצ'יסלב ויינברג היה מלחין רוסי יהודי שזכה להכרה והצלחה גדולה בעיקר בברית המועצות. הוא היה מלחין פורה מאוד והספיק לכתוב בין היתר 22 סימפוניות, שני קונצ'רטי לחליל (הפרק השני – לארגו – של הקונצ'רטו מס' 2 ראוי לציון מיוחד) וקונצ'רטו לצ'לו הנחשב לאחת מהיצירות הטובות והמפורסמות ביותר שלו.

ויינברג עסק גם לא מעט בקשר ליהדות ובין יצירותיו יש גם כמה בעלות נושאים יהודיים כמו הסינפונטה הראשונה שלו, הסימפוניה ה-21 שלו הנקראת 'קדיש' והרפסודיה. את האופרה הנוסעת הוא כתב לאחר שהמלחין הרוסי הידוע שוסטקוביץ' פנה אליו בבקשה שיכתוב אותה. עבור ויינברג מדובר בסוג של סגירת מעגל שכן הוא בעצמו היה יליד ורשה ורבים מבני משפחתו נספו בשואה.

נשמח לשמוע את דעתכם

כתובת המייל שלכם לא תפורסם

דילוג לתוכן