האופרה הישראלית מעלה את "סלומה" במאי 2026 – כמה עולים כרטיסים?

מקורות היצירה: מהתנ"ך לאוסקר ויילד

סיפורה של סלומה (שלומית בעברית) שואב את שורשיו מהנרטיב התנ"כי על בתו החורגת של המלך הורדוס, שריקודה הידוע הוביל לכריתת ראשו של יוחנן המטביל. אך את הגרסה שכבשה את עולם האמנות כתב המחזאי האירי הגאוני אוסקר ויילד – בצרפתית – בשנת 1891. יצירתו, שהשפיעה על אמנים ומשוררים רבים, הפכה לבסיס האופרה המפורסמת.

ויילד הציג את סלומה לא רק כמסר מוסרי אלא כדמות מורכבת ורבת-פנים – אישה צעירה שתשוקתה הבלתי מרוסנת עומדת מול עולם גברי מדכא.

הלידה הסוערת של האופרה

בנובמבר 1902 נכח ריכרד שטראוס בתיאטרון הקליינס בברלין לצפות במחזה של ויילד, וכבר אז שקד על הפיכתו לאופרה. שטראוס ערך את הליברית בעצמו, תוך כדי קיצוץ של כמחצית ממחזהו של ויילד, תוך שהוא מחדד ומעצים את המבנה הדרמטי.

הבכורה העולמית התקיימה ב-9 בדצמבר 1905 בדרזדן, ומאז ליוו את היצירה דיונים סוערים ושערוריות במשך שנים רבות. כמה מן המבצעים המקוריים סירבו בתחילה להתמודד עם החומר – זמרת הסופרן הראשונה מארי ויטיך אפילו סירבה לבצע את "ריקוד שבעת הצעיפים", והעמידה במקומה רקדנית.

האופרה, המבוססת על מחזהו של ויילד, חוקרת נושאים פרובוקטיביים כמו מיניות נשית ותשוקה אלימה, ומשלבת שפה מוזיקלית נועזת שמשלבת מוטיבים וגנריאניים עם עומק פסיכולוגי יוצא דופן.

העלילה – תשוקה, כוח ומוות

לאור הירח הנוצץ בחצר ארמונו של הורדוס במדבר יהודה, מהרהר מפקד השומרים נרבות ביופייה של הנסיכה סלומה. קולו של הנביא יוחנן עולה ובוקע מתוך בור עתיק בו הוא מוחזק כאסירו של הורדוס. סלומה מתוודעת לנביא ומתאהבת בו בעצמה – אך הוא דוחה אותה בתוקף.

בלילה שבו הורדוס מבקש שתרקוד לפניו, היא מסכימה – אך דורשת כתגמול את ראשו של יוחנן המטביל. תשוקתה האסורה של סלומה לנביא הכלוא, שדחייתו רק מגבירה את אובססיה המסוכנת, מהווה את ציר הדרמה כולה.

ריקוד שבעת הצעיפים – הרגע האיקוני

תפקידה של סלומה הוא מן הקשים ביותר בכל ספרות האופרה – הוא מיועד לסופרן דרמטית אך משתרע על מנעד עצום, דורש כושר גופני גבוה, כישורי משחק של ממש ויכולות תנועה וריקוד משוכללים. ריקוד שבעת הצעיפים הוא אתגר ממשי, ואין הרבה זמרות אופרה שיודעות באמת לרקוד.

ברגע המכונן הזה, המוזיקה של שטראוס מגיעה לשיאי עוצמה נדירים, ומעבירה בצלילים את כל מה שמילים אינן מסוגלות לבטא.

מורשת וחשיבות עולמית

מאז בכורתה בדרזדן בשנת 1905 נחשבת "סלומה" לאחת היצירות החשובות בהיסטוריה של האופרה במאה ה-20, וסימנה נקודת מפנה מרכזית בדרכו האמנותית של שטראוס. הבכורה האוסטרית בגראץ ב-1906 הביאה לאולם קהל יוצא דופן: ארנולד שנברג, ג'אקומו פוצ'יני, אלבן ברג וגוסטב מאלר ישבו יחד לצפות ביצירה המהפכנית.

ריכרד שטראוס הפליא להביע באמצעות מוזיקה מלודית ועושר הרמוני את המאבק הפסיכולוגי שבין הדמויות. העוצמה הולכת ומתגברת, עד לסצנת הסיום המדהימה, שבה שיבץ שטראוס צליל דיסוננסי לחלוטין שזכה לפרשנויות אינסופיות – מביקורת מגנה ועד שבחים אין קץ.